כאבים בכף היד

הקדמה:

כף היד מורכבת מ 27 עצמות, כשבין כל זוג עצמות ישנו מפרק היוצר תנועה. ישנם עשרות שרירים וגידים שתפקידם להניע את כף היד והאצבעות עם דגש על מוטוריקה עדינה.

כף ידינו היא איבר בעל משמעות תפקודית גבוהה מאוד. משמע, כאבים באזור כף היד יכולים למנוע מאיתנו לבצע פעילויות יומיומיות כגון אחיזה, כתיבה, עבודה מול מחשב, סמארטפון, וכו..

רובנו מבלים זמן רב במהלך היום בשימוש בסמארטפון הן לשם צפייה והן לשם הקלדה ולכן העומס על הגידים והמבנים בכף היד הוא גבוה והסיכון לפגיעת Over use עולה משמעותית.

סיבות נפוצות לכאבים בכף היד:

  • Carpal tunnel syndrome

    פתולוגיה נפוצה בעיקר אצל אנשים העובדים עם הידיים ומבצעים תנועות חוזרניות כגון הקלדה, נגינה, שימוש רב בסמארטפון, שיפוצים, נגרים ועוד.
    בפתולוגיה זו ישנו לחץ על העצב המדיאני בשורש כף היד היכול לגרום לכאב, תחושת נמלולים, זרמים, וירידה בכח שריר.
    בדר”כ בטווח גילאים של 20-65.

  • Trigger finger

    בפתולוגיה זו ישנה פגיעה בהחלקת הגיד של מכופפי האצבעות בתעלה שלהם. הדלקתיות והנוזלים באזור מפריעים לגיד לנוע בין העטיפות שלו ולכן האצבע “נתקעת” בכיפוף.
    לרוב יופיע מעל גיל 40

  • שברים בכף היד והאמה

  • De Quervein syndrome

    פתולוגיה המשתייכת לקבוצת ה Over use (שימוש יתר). הכאב יהיה בבסיס האגודל עד לאזור פרק כף היד. נפוצה אצל נשים אחרי לידה הן בעקבות שינויים היסטולוגיים בגידים וברצועות הנוסע משינויים הורמונליים ובעקבות עומס מוגבר בעת אחיזת והנקת התינוק.
    לרוב יופיע אצל צעירים.

  • Osteoarthritis CMC1

    שחיקת סחוס באזור בסיס האגודל המוביל לדלקתיות באזור ולכאבים חזקים המונעים ביצוע פעולות יומיומיות עם האגודל. לרוב יופיע אצל אנשים מעל גיל 50.


Carpal Tunnel Syndrome – תסמונת התעלה הקרפלית

תסמונת התעלה הקרפלית היא הפתולוגיה העצבית הנפוצה ביותר כיום.

התעלה הקרפלית נמצאת בפרק כף היד.
גבולות התעלה הן עצמות כף היד, ורצועה עבה למעלה, ובתוכה עוברים 9 גידים של מכופפי האצבעות, והעצב המדיאני (Median nerve).
תפקיד העצב הוא להעביר “חשמל” מהמוח לשאר האיברים עליהם הוא אחראי. העצב המדיאני אחראי גם על תחושה באצבעות 1,2,3 (1- אגודל). ברגע שיש לחץ על העצב בעקבות תהליך דלקתי או עיבוי הרצועה, יתחילו להופיע סימפטומים עצביים באזורים שאליהם העצב מספק חשמל, במקרה הזה – לכיוון אצבעות 1,2,3.

מהם הגורמים התורמים להופעת התסמונת הקרפלית?

לפי הספרות, ברוב המקרים ההופעה של תסמונת זו הינה אידיופאטית (ללא סיבה ספציפית) הנגרמת על ידי עיבוי הרצועה שתוחמת את התעלה מלמעלה, ועיבוי העטיפות של הגידים שנמצאים בתעלה.

  • לנשים יש סיכוי של פי 3 לפתח תסמונת תעלה קרפלית מאשר גברים
  • הסיכון גדל סביב ההיריון
  • ישיבה מול מחשב במשך רוב שעות היום
  • עבודה המערבת תנועות חוזרניות בשורש כף היד לדוגמא – נגנים, צבעים, עובדי בניין וכד’
  • השמנת יתר (BMIגבוה)
  • עישון

איך אדע אם אני סובל מתסמונת התעלה הקרפלית?

בתסמונת התעלה הקרפלית הסימפטומים בדר”כ דומים אבל הם משתנים מאדם לאדם:

  • כאבים בשורש כף היד ובאצבעות 1,2,3 המופיעים בביצוע פעולת אחיזה או כיפוף ויישור שורש כף היד
  • תחושת זרמים ואו נמלול לכיוון אצבעות 1,2,3.
  • החמרה של הסימפטומים הנ”ל בלילה או בבוקר
  • חולשה של אחיזה (Grip)
  • במצב כרוני – דלדול שרירים בכף היד והגבלה בטווחי תנועה.

לפתולוגיה זו יש לא מעט אבחנות מבדלות (סימפטומים דומים אבל ממקור אחר) ולכן ההמלצה היא לקבל אבחון מדוייק על מנת לבנות תכנית טיפול מתאימה

המליצו לי ניתוח לשחרור העצב בתעלה הקרפלית. האם לנתח?

כפי שנאמר, לפתולוגיה זו יש לא מעט אבחנות מבדלות.
לצערנו נתקלנו בלא מעט מקרים שניתוח לא תרם להקלה בסימפטומים משום שמקורם ככל הנראה לא הגיע מלחץ על העצב בתעלה אלא ממקום גבוה יותר (לדוגמא צוואר). כמו כן היו מקרים אחרי ניתוחים שבהם הסימפטומים חלפו למשך שנה, ואז הכאב חזר מכיוון שניתוח לא פותר את מקור הבעיה.

ההמלצה הגורפת היום היא לנסות טיפול שמרני לפני שנכנסים לניתוח.
בטיפול שמרני ניתן להשיג תוצאות טובות לאורך זמן. רק במידה והטיפול השמרני לא עזר יש מקום לחשוב על ניתוח.

מה עושים בטיפולי הפיזיותרפיה לתסמונת התעלה הקרפלית?

תחילה יש צורך לאבחן בצורה מדויקת מה מקור הסימפטומים ולפי זה לבנות תכנית טיפול מתאימה.

  • תנועתיות עצבית ומתיחות עצביות – טכניקה זו משפרת את התנועתיות העצבית ומורידה לחץ מהעצב.
  • מוביליזציות רקמה רכה להורדת ספאזם שרירי המופיע בעקבות הכאב.
  • אלקטרותרפיה – אולטרסאונד ו -TENS להורדת דלקתיות וכאב.
  • טייפ קינזיולוגי להורדת עומס משורש כף היד
  • שיפור טכניקות עבודה והדרכה לתרגול אקטיבי רלוונטי ומתיחות.
  • שימור ושיפור כוח שריר וטווחי תנועה במצבים כרוניים.

Trigger Finger

 מה זה Trigger finger (אצבע הדק)

 “אצבע הדק” זהו מצב שבו אחת מאצבעות כף היד נתקעת בתוך כיפוף. יישורה מלווה בכאב וקפיצה של האצבע. מצב זה נגרם בעקבות דלקת הנוצרת בחומר העוטף את הגיד שנקרא “Sheath” ובכך גורם להגבלה בתנועת הגיד במהלך כיפוף ויישור האצבע. הנוזל המצטבר בעטיפת הגיד מונע ממנו להחליק בצורה טובה ונוצרות הצטלקויות והדבקויות שגורמות לאצבע לקפוץ ולהתקע.

מהם הגורמים התורמים להופעת Trigger finger?

  • גיל- הופעה של אצבע הדק תיהיה בדרך כלל החל מגיל 40
  • מגדר- נשים נמצאות ברמת סיכון גבוהה יותר מגברים.
  • רקע רפואי- סכרת ומחלה ראומטית ברקע יגבירו את הסיכון לאצבע הדק.
  • מקצוע- אנשי מקצוע המשתמשים בתנועות חוזרניות בידיים כגון נגנים, אנשי הייטק, מזכירות וכד’.

איך טיפולי הפיזיותרפיה יעזרו ל- Trigger finger?

האבחון של אצבע הדק הוא מאוד פשוט, אבל יש משקל גדול לתזמון ההגעה לטיפולי הפיזיותרפיה.

במידה ואתם סוחבים את הפציעה במשך מספר חודשים, תיתכן חולשה בכף היד מכיוון שבצורה טבעית תימנעו מפעולות ביד הזו. בנוסף תיתכן הגבלה בטווח תנועת האצבע.

 בטיפולי הפיזיותרפיה נבצע:

  • מתיחות ספציפיות ושיפורשימור טווח תנועה – מתיחה של הגיד תשפר את תנועתו במסלול ההחלקה שלו, ובנוסף מתיחה תורמת לסידור נכון של סיבי הגיד.
  • עיסוי ומוביליזציות רקמה רכה יתרמו בשחרור השרירים הרלוונטיים ויסייעו בשיפור זרימת הדם, הנעת הנוזלים ושחרור ההצטלקויות באזור הגיד.
  • אלקטרותרפיה הכוללת אולטרסאונד לצורך שיפור זרימת הדם, הורדת גורמי דלקת, והנעת הנוזלים.
  • דיקור מערבי לשיפור הגיוס השרירי והורדת כאב.
  • תרגול אקטיבי ספציפי לשיפור ושימור הכוח בכף היד. כמו כן התרגול יתרום לשיפור תנועתיות הגיד במסילה שלו.

שברים בכף היד והאמה

 בשנים האחרונות כמות השברים בכף היד והאמה עלו משמעותית בעיקר בגלל העלייה הגדולה במספר תאונות האופניים החשמליים.

שבר בכף היד מתחלק לשני סוגים:

  • שבר חוץ מפרקי – כשהעצם נשברת בכל מקום שהוא לא המפרק.
    שבר זה בדרך כלל משתקם בצורה טובה יותר.
  • שבר תוך מפרקי – כשהעצם נשברת בדיוק באזור המפרק.

שבר זה בעייתי יותר מכיוון שהסיכון להגבלות בטווח התנועה ובכאבים גדל משמעותית.

בנוסף, שבר יכול להיות פשוט – בצילום נראה קו שבר אחד ללא תזוזה ניכרת. בפציעה זו הטיפול הוא שמרני ע”י גבס לכ-4 עד 6 שבועות.

ושבר יכול להיות מורכב – בצילום נראה מספר מוקדים של שברים, או שבר אחד מרוסק. בפציעה זו ככל הנראה המטופל יצטרך לעבור ניתוח לקיבוע השבר על ידי פלטות וברגים.

השברים הנפוצים בכף היד הם:

Scaphoid fracture
נקראת גם “עצם הסירה” בגלל הדמיון הרב של העצם לסירה.
שבר תוך מפרקי הנפוץ ביותר בשברי כף היד. העצם נמצאת בשורש כף היד קרובה לאגודל.

  • מנגנון נפילה – יד מושטת לרצפה.
  • אספקת הדם לעצם זו היא נמוכה ולכן כשלא מגלים את השבר בזמן (קל לפספס אותו בצילום) ייתכן סיבוך של חוסר איחוי.
  • קיבוע – כשהשבר הוא ללא תזוזה או תזוזה קטנה מ-1 מ”מ הטיפול הוא שמרני.
    מקבעים את השבר לתקופה של בין 6 – 20 שבועות ( כתלות באזור המדוייק של השבר) ע”י סד.
  • כשהשבר הוא עם תזוזה יש לבצע ניתוח לקיבוע העצם.

כיצד משתלבים טיפולי הפיזיותרפיה לאחר שבר בכף היד?

ההמלצה הגורפת היא להתחיל טיפולי פיזיותרפיה בהקדם האפשרי על מנת לשמור על טווחי תנועה וכוח ביד הפגועה. לכל שבר יש את הפרוטוקול הטיפולי שלו מבחינת הנעה אקטיבית, פאסיבית וחיזוקים.

  • טכניקות מנואליות לצורך שיפור טווחי תנועה והורדת עומסים מאיזור השבר.
  • טיפול בצלקת (במידה ויש)- בשלב הראשוני טיפול לעידוד סגירת הצלקת ולאחר מכן הגמשת הצלקת, חשוב מאוד להשגת טווחי תנועה מלאים, הפחתת כאב ואסטטי
  • מתיחות פאסיביות.
  • דיקור מערבי התורם להורדת כאב ושיפור גיוס שרירי.
  • אלקטרותרפיה להורדת נפיחות הפחתת כאב ושיפור זרימת דם לאזור.
  • תרגול וחיזוק שרירים רלוונטיים בצורה מבוקרת על מנת לחזק את השרירים ולעלות את סיבולת הגיד לעומסים.
  • חבישות עם טייפ קינזיולוגי וריגידי על מנת להוריד עומס וכאב.
  • הדרכה נכונה ומותאמת
כאבים בכף היד